קפויה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה לפיצויי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 7 במאי 2006.

התובע יליד 1951, עובד כשכיר בחברת איציק קטנועים בע"מ, נהג במועד התאונה באופנוע נושא מס' רישוי 32-166-01 כשלפתע פגע בו רכב מסוג מיצובישי בצד שמאל.

בהתאם לנטען בכתב התביעה, הנתבעת הייתה מבטחת האופנוע ולפיכך יש לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

בכתב ההגנה, נטען, כי לאופנוע במועד נשוא התאונה, לא היה כיסוי ביטוחי לשימוש שעשה התובע. לאופנוע הונפקה פוליסה מסוג "סחר רכב" והתאונה התרחשה בנסיעה למטרות אחרות מאלו הנקובות בפוליסה.

במסגרת כתב התביעה, לא טען התובע לנכות צמיתה כתוצאה מן התאונה, תביעתו התמקדה בדרישה לפיצויי בגין כאב וסבל, אשר הוערך על ידו בשיעור של 10,000 ₪ וכן לאובדן שכר בשיעור של 4,500 ₪, בגין 40 ימי מחלה אשר רק חלקם נוצלו על ידו בפועל.

לנזקי התובע, למקרה שתתקבל התביעה, טענה הנתבעת כי התובע לא הציג הוכחות לאובדן שכר בעבר כנטען על ידו. בהיות הנזק נזק מיוחד, בהעדר הוכחה הרי שיש לדחות התביעה בגין רכיב זה. עוד נטען כי התובע נפגע קלות במסגרת התאונה.

הצדדים זומנו לישיבת הוכחות שהתקיימה היום, במסגרתה נחקר התובע וחוקר מטעם הנתבעת מר הרטמן. הצדדים סיכמו טענותיהם בעלפה לאחר שמיעת העדים.

דיון והכרעה

עליי להכריע בשאלה, האם התאונה התרחשה בנסיבות המכוסות בהתאם לפוליסה הביטוח שהונפקה על ידי הנתבעת.

הצדדים אינם חלוקים כי הפוליסה הינה מסוג "סחר רכב" ומכסה, בהתאם לסעיף 26 לתנאי הפוליסה: -

"לשימוש למטרה כל שהיא הקשורה בסחר כלי רכב ממונעים – עבור כלי רכב שאינם בבעלות בעל הפוליסה או ששמם נקוב בתעודה זו".

התובע טוען כי השימוש שנעשה על ידו במועד התאונה, נכלל בכיסוי הביטוחי ואילו הנתבעת, מנגד טוענת כי השימוש שנעשה הינו פרטי ואינו קשור בפעילות סחר כלשהיא.

מתצהיר התובע עולה כי ביום 7 במאי 2006 בשעה 12:00 לערך רכב על האופנוע, ברח' חכמי דוד, בתל אביב, בסמוך למקום עבודתו. התאונה ארעה כשלפתע התפרץ רכב מצד שמאל, מסוג מיצובישי ופגע בו. כתוצאה מהפגיעה נפל התובע מהאופנוע ונחבל ברגלו.

התובע טען כי התאונה התרחשה במהלך נסיעה הקשורה לעבודתו ופרט "כפי שהבנתי מסוכן הביטוח שלי, הפוליסה שרכשתי בחברת כלל הינה פוליסת סחר המכסה אירוע תאונה שנגרם לי כתוצאה משימוש בכל אחד מהאופנועים הנמצאים אצלי בבית העסק, כמובן בשעות העבודה. התאונה התרחשה עת נסעתי בשעות העבודה על האופנוע נסיעת מבחן לבדיקת תקינות האופנוע" (סעיפים 5 ו-6 לתצהיר).

בחקירתו הנגדית נחקר התובע לנוכחותו של אדם נוסף על האופנוע במועד התאונה. בתחילה, הכחיש התובע טענה (עמ' 6 ש' 16-26). אולם, בהמשך משעומת עם דו"ח חקירה, שנערך על ידי חוקר מטעם הנתבעת, אשר ממנו עולה כי הסיע אדם נוסף על גבי האופנוע, השיב בתחילה כי הדבר לא זכור לו, אולם לאחר מכן הודה כי היה עימו נוסע בשם אבי חוברה.

התובע נימק את העובדה כי לא ציין זאת בתצהירו בכך שהיו לו בעבר שתי תאונות, בהפרש זמנים וכי לא זכר אם בתאונה זו היה עימו מר חוברה אם לאו. בהמשך החקירה, הודה כי אכן הוא נזכר שהסיע את מר חוברה למקום עבודתו ובעת הזו, התרחשה התאונה.

התובע הוסיף כי הגם שהרכיב את מר חוברה על האופנוע, הרי שעסק בבדיקת האופנוע לצורכי עבודתו כפי שנהג לעשות מעת לעת.

התובע ניסה לספק הסבר, שלא מצאתיו ברור לנסיבות בהן נדרש להסיע את מר חוברה למוסך סמוך בו עבד, אולם נסיבות אלו אינן רלוונטיות לסוגיה שבמחלוקת לפניי.

התובע התבקש לפרט אילו בדיקות ערך לאופנוע בעת שארעה התאונה והתחמק ממתן תשובה. התובע השיב כי אינו יכול לזכור את הפרטים כי הוא מבצע בדיקות כאלה באופן שיגרתי מעת לעת לכ-30-50 אופנועים הנמצאים אצלו במוסך. התובע הציג לבית המשפט קלסר ובו עשרות רישיונות של אופנועים לרבות רישיון האופנוע עימו ארעה התאונה והסביר, כי הוא לוקח האופנועים לבדיקות בלמים, מנוע, רעשים וכיוצ"ב.